בזמן ששורות אלו נכתבות אנו מתבשרים על הבשלתו של מהלך לחקיקת חוק פנסיית חובה לכל עובד. החוק יוגש על-ידי יו"ר ועדת הכספים ויקבל תמיכה של הממשלה.

חוק פנסיית חובה הוא חשוב מאוד לחברה ולכלכלה הישראליות. הצורך בו נידון כבר פעמים רבות, ולכן אין צורך לפרט: החוק יאפשר לא לחזור על השגיאות הכלכליות של ארצות המערב המזדקנות, והוא ישפר את מצב העובדים בשכבות הנמוכות, אשר ברובם אינם מכוסים בפנסיה.

אולם, יש חשש שהיישום של חוק פנסיית חובה לא יביא לתוצאה הרצויה. עיקר הבעיה היא להבטיח כי מי שחסך במשך עשרות שנים משכר שאינו גבוה – יזכה לפנסיה נאותה.

מפגינים נגד הפגיעה בפנסיה. חוק חושב מאוד לחברה וכלכלה

בעולם המערבי, מתמלא צורך זה על-ידי תכניות הביטוח הלאומי, שהן נדיבות הרבה יותר מזו שלנו. אולם, איננו מציעים להגדיל את היקף הכיסוי של הביטוח הלאומי, כדי שלא לחזור על הטעויות של ארצות המערב, שבהן הצעירים המועטים נאלצים לפרנס יותר ויותר קשישים.

ההצעה העומדת על הפרק היא ליישם את חוק פנסיית החובה באמצעות המנגנון של קרנות הפנסיה החדשות, שהוקמו כחלק מהסדר הפנסיה של 1995. בהסדר זה פעלו הקרנות לפי שיעור תשואה על ההשקעות של 4.6 אחוזים צמוד לשנה, שנוצר על-ידי כך ש-70 אחוז מהתיק הושקעו באג"ח מיועדות עם שיעור תשואה מועדף, ושאר 30 האחוזים הושקעו באופן חופשי בשוק.[i]

מאז 1995 קרו שני דברים לתכניות החדשות: ראשית, הממונה על שוק ההון שינה את לוחות החיים שלפיהם מחושבת הפנסיה, כדי להביא בחשבון את ההזדקנות שהייתה ואת ההזדקנות הצפויה.[ii] שנית, בחוק ההסדרים האחרון הוקטן משקל ההשקעה באג"ח מיועדות ל-30 אחוזים בלבד, מתוך כוונה לבטלן כליל. שתי פעולות אלו גורמות להקטנה של הפנסיה באופן משמעותי.

בלוח 1 רואים את שתי ההשפעות האלו: אנו לוקחים פרט שהתחיל לעבוד בגיל 30 ועבד ברציפות במשך 35 שנה עד הפרישה בגיל 65. על חיסכון כזה הוא קיבל בנקודת המוצא תשואה של 4.6 אחוזים, ולפי לוח תמותה ישן – 64.3 אחוזי פנסיה משכרו האחרון. (כידוע, בקרנות הישנות מקבלים 2 אחוזים לשנה, ולכן לאחר 35 שנות עבודה הפרט מקבל הרבה יותר – 70 אחוז). המעבר ללוח התמותה החדש הוריד את אחוזי הפנסיה ל-59 אחוז מהשכר האחרון.[iii] מעניין לציין שהעלאת גיל הפרישה בשנתיים מקזזת את הבעיה הזו, ומקבלים 64.5 אחוזי פנסיה. אולם, לשם כך צריך שהפרט אמנם יעבוד את השנתיים האלו, מה שאינו בטוח ואינו פשוט.

לסיכום: ההשפעה הראשונה, ההתחשבות בעליית תוחלת החיים, מורידה כמעט 10 אחוזים מהפנסיה של הפרט; דחיית גיל הפרישה בשנתיים מוסיפה כ-5 אחוזים לכל שנת דחייה, בסה"כ 10 אחוזים, ולכן מקזזת את העלייה בתוחלת החיים.

השפעה גדולה יותר יש להורדת התשואה של הקרנות. הפסקת התשואה המובטחת לקרנות פירושה השקעה בשוק החופשי. הריבית שהאוצר משתמש בה לצורכי החישובים של השקעה חסרת סיכון בשוק זה היא 3.5 או 4 אחוזים. אם ניקח את האומדן האופטימי של 4 אחוזים נגיע ל-55 אחוזי פנסיה בלבד לאחר 35 שנות עבודה, וזאת לאחר דחיית גיל הפרישה ל-67. עבור גיל פרישה 65 יורדים ל-50 אחוזי פנסיה.

כשמגיעים לחישוב הפנסיה לפי החוק המוצע, קיימות עוד שתי השפעות לירידת הפנסיה. ההשפעה השלישית היא הורדת ההפרשה מהשכר: היום מפרישים 17.5 אחוז מהשכר (12 אחוז מפריש המעביד ו-5.5 אחוזים מפריש העובד). לפי המוצע, ההפרשה בפנסיית החובה תהיה רק הפרשת המעביד בגובה 9.5 אחוזים – כחצי מהשיעור היום.

ההשפעה הרביעית על גודל הפנסיה היא העובדה שמוצע לבטח רק 70 אחוז מהשכר.

כעת נשתמש בנתונים אלו כדי לחשב את הפנסיה של העובד המשתכר קצת פחות משכר מינימום – 3,000 שקל לחודש. השכר המבוטח שלו הוא 2,100 שקל. אילו היו מפרישים 17.5 אחוז משכרו, הייתה הפנסיה שלו 50.4 אחוז מזה – 1,058 שקל. עבור 9.5 אחוזי הפרשה, הפנסיה היא 575 שקל.

פנסיה של 575 ₪ היא לעג לרש.

לשם השוואה, קצבת הביטוח הלאומי ליחיד היא כ-20 אחוז מהשכר הממוצע במשק – 1,400 שקל. במקום לקבל 70 אחוז מהשכר, 2,100 שקל, קיבלנו פחות מ-20 אחוז!

המלצות לפתרון הבעיה

נגדיר בעבור כל שכיר ועצמאי במשק קומה תחתונה של הכנסה הנמצאת בין שכר מינימום לשכר הממוצע במשק (3,300-7,000 שקל). למשל, 5,000 שקל בחודש.

1. הממשלה תעניק תשואה מובטחת של 4.8-5 אחוזים לקומה התחתונה של ההכנסה של כל שכיר ועצמאי. ייתכן שהתשואה המובטחת תהיה מדורגת, ותרד עם ההכנסה.

2. ביטוח לפנסיה של כל הקומה התחתונה של ההכנסה.

3. הפרשות מלאות של 17.5 אחוז מהקומה התחתונה של ההכנסה. כדי להקל על המעבידים והעצמאיים בזמן המיתון במשק, ניתן להעלות את ההפרשות באופן הדרגתי.

4. אופציונלי: באם יונהג מס הכנסה שלילי על המועסקים, חלקו יוקצה לתשלום הפרשת העובד.[iv]

הנחות: שיעור הפרשה לקרן הפנסיה מהשכר המבוטח 17.5 אחוז. הצטרפות לקרן הפנסיה בגיל 30 ועבודה רצופה עד הפרישה. שיעור עליית השכר 2 אחוזים בשנה.

החישובים עפ"י הסימולטור הפנסיוני שפותח בשיתוף עם ד"ר רמי יוסף.

מאמרים נוספים בנושא