אחת המשימות הקשות ביותר עבור אנשי רוח ובעלי דעה אחרים היא יצירת שינוי חברתי יזום.

המכשול הראשון, המוצב בפני התנועה הרעיונית בחברה המודרנית, הוא המבנה המסועף והמנוון של המערכות הפוליטיות, שאמורות להוות נקודת שיא בתהליך הרעיוני, קרי, שלב הביצוע. הידיעה הבנאלית, כי המערכת הפוליטית הישראלית מתמידה בקבורתן של אידיאולוגיות או השחתתן לבלי היכר במסגרת אין סוף ועדות, אינטרסים, קטנות אופי ועיסוק מתמיד ביצירת "לובי" משוחד, מוציאה את הרוח ממפרשי ההוגים והיוזמים עוד לפני שהרעיון זוכה לפגוש את הנייר, ולו בטיוטה ראשונית.

מכשול נוסף בדרכו של עיתון רעיוני - בעבר כונו עיתונים כאלה "מפלגתיים", אך עם מותן הרעיוני של המפלגות מוטב לדבוק בכינוי "רעיוני" – הוא תרבות ה"חמש שניות, זוז" - השאיפה הישראלית האינהרנטית, לזירוז קיומם של תהליכים ולהפיכת הספר הטוב, המוכר והישן, לתקציר מתורגם ומבואר.
במילים אחרות, לא ניתן לקיים דיון רציני ומעמיק תחת לחץ של זמן, של ציפייה מהירה לתוצאה מיידית.

לכאורה, חווית "אופקים חדשים" יכולה להירשם בדפי דברי הימים כעוד בליל מאמרים - בעלי תקווה או נטוליה, כאשר כל מאמר לגופו מנהל דיון עצמאי בנושאים רלוונטיים לחיי החברה בישראל. המפתח ליצירת חוויה שונה, משנה, משפיעה ודינאמית הוא ביצירת מסגרת – במקרה שלנו העיתון עצמו – בה שוכנים המאמרים האלו ביחד, ואליהם מתווסף הדיון הציבורי, המתאפשר באמצעות הטכנולוגיה של ימינו. באתר עצמו באות פעילויות אלה לידי ביטוי בחדרי דיונים (פורומים) הפתוחים לכל.

התהליך חייב להיות מן התוכן אל הצורה ולא ההיפך. מבט מהיר בתולדות הפילוסופיה של המערב מראה, כי לשיא האסתטיקה הדיאלקטית הגיעו כאשר נבעו מן התוכן אל הצורה ולא להיפך. הגל יצר את הדיאלקטיקה של החשיבה, ומרקס נתן לזה ביטוי כלכלי בקפיטל.


לדעתי ולתפיסתי, את מסלול המכשולים המתואר לעיל תנצח רק ההתמדה וההתעקשות. אין לצפות, כי גליון אחד או שניים של "אופקים חדשים" יצמיח מצע רעיוני מתוקשר ומהוקצע. יש לצפות, כי במהלכם של החודשים הראשונים של העיתון–אתר, בלבושו החדש, יתקיימו דיונים אשר יתגבשו למספר נושאים מרכזיים. בסופו של תהליך תוכל להיוולד גישה חדשה, לאו דווקא חדשנית ומהפכנית, לפתרון בעיות בחברה הישראלית.

בחירתם של הכותבים לגיליון הראשון מונחית על ידי הרצון לייצר במת דיון מפתיעה, חדשה ורצינית. בבחירתם של כותבים לעיתון מתגלמת דמותו האידיאולוגית והפונקציונאלית. השתדלתי בבחירותי להביא מגוון של קולות, אשר מצד אחד אינם בנאליים ושחוקים,ומצד שני אינם חיים בעולם אלטרנטיבי, מנותק מן המציאות הישראלית ומרוחק מהכרות קרובה עם בעיותיה. בחרתי להביא כותבים מכלל הקשת במגוון קולות ודעות כדי לייצר דיון אידיאולוגי רב פנים בחברה והפוליטיקה בישראל.

העבודה בתוך החממה של "בית ברל" בכלל, וקרן ברל כצנלסון בפרט, מחזקת את התחושה שרוח אקדמית, אידיאולוגית וציונית, המייצגת פתיחות, סובלנות ובעיקר סבלנות לנוכח התהוותם של תהליכים רעיוניים חדשים, מאפשרת הזדמנות נדירה להציג לקורא הישראלי עיתון, אשר מצד אחד אינו נוהר אחרי חלומות הון קפיטליסטיים, ומן הצד השני אינו נגוע באנכרוניזם מעשי.
עיתון–אתר זה מתהווה בתוך עולם אקדמי, המניח ידו על הדופק החברתי של ישראל.

אופקים חדשים הוא פרי עבודת צוות מאומצת. אני מודה לכל העושים במלאכה. לאלו שהחלו בה, לאלה שליוו אותנו לכל אורך הדרך, ולנתן רענן שערך את מהדורת הדפוס והאונליין של העיתון מראשיתו ובמשך שלוש השנים האחרונות .

אני פונה אליכם לקרוא את המאמרים, להשתתף בפורומים, לייצר דיונים, לשלוח תגובות ודעות ולהפוך את "אופקים חדשים" לבית אמיתי לחברה הישראלית.