תקציר: "אסטרטגיה היא דרך המשקפת בחירה בין חלופות, על פי ניתוח זירה מורכב המאפשר את השגת המטרה במגבלות היכולת, הזמן והכוח. עם זאת, אין בבחירת אסטרטגיה כלשהי בכדי להבטיח את השגת התוצאה הרצויה. בחירה אסטרטגית היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. מימוש האסטרטגיה מותנה במשמעת אסטרטגית, כמו גם בעמידה ביעדים בדרך להשגת המטרה.
אי יציבות שלטונית, חוסר יכולת לקבל מרות, העדר משמעת, כבוד והיררכיה – כל אלה מביאים את החברה בישראל לכנות כל צעד טקטי מזערי כמהלך אסטרטגי" ליאור חורב הוא יועץ אסטרטגי ומנכ"ל "יורו ישראל"
דומה כי אין מילה שזכתה לשימוש גובל בזילות כמו "אסטרטגיה". לעיתים נדמה, כי כל אחד מאיתנו הוא אסטרטג במשרה מלאה. אין לך נושא אחד שלא הפך בז'רגון היום יומי שלנו לאסטרטגי. הקרחת של נינט – שינוי אסטרטגי. שינוי גודל פירורי גבינת הקוטג' – מהלך אסטרטגי במשק החלב.
קבוצת בלוק פס-ייצור גאידמק |
מדינה שבה כל אחד מן האזרחים הוא רמטכ"ל, מחנך וראש ממשלה בפוטנציה עלולה לגלות כי יש לה יכולות חשיבתיות מפותחות ברמה האסטרטגית, אולם נכות מובנית ביכולתה לממש הלכה למעשה מדיניות של מיקרו טקטיקה.
אסטרטגיה היא דרך המשקפת בחירה בין חלופות, על פי ניתוח זירה מורכב המאפשר את השגת המטרה במגבלות היכולת, הזמן והכוח. עם זאת, אין בבחירת אסטרטגיה כלשהי בכדי להבטיח את השגת התוצאה הרצויה. בחירה אסטרטגית היא תנאי הכרחי אך לא מספיק. מימוש האסטרטגיה מותנה במשמעת אסטרטגית, כמו גם בעמידה ביעדים בדרך להשגת המטרה.
אי יציבות שלטונית, חוסר יכולת לקבל מרות, העדר משמעת, כבוד והיררכיה – כל אלה מביאים את החברה בישראל לכנות כל צעד טקטי מזערי כמהלך אסטרטגי.
תחושת הכישלון בעקבות מלחמת לבנון השנייה נעוצה באי ההכרה בהבדלים העצומים בין אסטרטגיה ביטחונית לטקטיקה תקשורתית. המהלכים האסטרטגים במישור הביטחוני והמדיני הושגו כמעט במלואם, ועם זאת, ניהול טקטי שגוי בזירה התקשורתית הוביל לפערים בלתי ניתנים לגישור בין ציפיות למימושן בדעת הקהל.
אם נבחן לעומק את מהלכי המלחמה עצמם, גם אז נגלה כי פער אדיר שורר בין הבחירה בנתיב האסטרטגי של המערכה לבין עוצמת השגיאות הטקטיות שנעשו לאורך שרשרת הפיקוד כולה. כאשר כל מ"פ ומג"ד מתנהלים כאסטרטגים דגולים בזכות עצמם, הולכים ומתרבים הפערים במישור התפעולי. כאשר מועד הגעתה של טיולית, חלוקת מזון ומים לחיילים הופכים למהלכים אסטרטגיים, או אז נעלמים החיילים, הנג"דים והקצינים הזוטרים שצריכים לעשות את העבודה.
אם היו לנו קצת פחות אסטרטגים אולי היינו חוסכים מאות מיליוני שקלים בפרויקטים בהם שכחו למפות קברים עתיקים, כסף שהוקצה למטרה זו היה מגיע לידיהם של ניצולי השואה ושמונה מיליארד שקלים היו מגיעים למשטרה,לסל הבריאות, לבטיחות בדרכים ולכיתות הלימוד - ולא נותרים כעודפים בתקציב שקיבל תוקף של חקיקה ראשית בכנסת.
לא חסרות לישראל תכניות אסטרטגיות בכל אחד מתחומי החיים. חסר מי שיבצע אותן, מי שיעשה את העבודה הקשה וההכרחית על מנת שיום אחד גם נגיע לתוצאה משביעת רצון.
