אינה דדה: משירי האם הגדולה

היכן ההדר שבכל זה

בִּישִׁיבַת רִצְפָּה

סַבְתָּא

אֲנִי מְנַקֶּה לָךְ בְּלִימוֹן

אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם

אֵין חֻמְצָה אַחֶרֶת

לָבוֹא בָּהּ עַל הַזִּקְנָה

אֵין כְּרִיעָה מֻתֶּרֶת -

לְאַשֵּׁר אֶת הַדּוֹרוֹת.

אֲנִי קָם לְהָבִיא עוֹד צֶמֶר גֶּפֶן

וְרוֹאֶה אֶת אִמָּא

לְפָנַי

עוֹמֶדֶת

יְחֵפָה

הַבַּת שֶׁלָּךְ

מְעוֹדֶדֶת אוֹתִי

לְהִכָּנֵס לַפַּרְדֵּס הַזֶּה

וְלָצֵאת זֶה רַק בְּטֵרוּף דַּעַת

אֲנִי מַחֲזִיק בַּיָּד אֶת הַגַּרְעִינִים

וְחוֹשֵׁב לִשְׂרֹף אוֹתָם

שֶׁתָּמוּת הַהֶמְשֵׁכִיּוּת שֶׁל הַצְּמָחִים

הַבִּיּוֹלוֹגְיָה וְהַמַּיִם.

הֵיכָן הֶהָדָר שֶׁבְּכָל זֶה?

חותם

שְׂפָתַי מְהַדְּקוֹת מֶלַח -

חָזַרְתִּי פֶּרֶא מִכְּאֵב,

נָשַׁכְתִּי עִם כָּל הָאָבוֹת -

בְּשִׁלְדַּת הָעֹנֶג הַדַּקָּה,

בְּסוֹף הַבֶּהָלָה

סִימָנֵי שִׁנַּיִם הֻטְבְּעוּ

בְּכֻלָּנוּ כְּמוֹ בָּקָר:

אַבָּא -

נִשְׁמַרְתָּ בְּעוֹר יֶלֶד

שׁוּב נִתְחַלַּפְנוּ:

זֶה מַעְגַּל הַבָּשָׂר -

לְכַוֵּץ וּלְהַפְרִישׁ.

בִּלְעָדֶיךָ.

אֲנִי קַד אֶל הַנָּשִׁים כֻּלָּן -

הֵיכָן רַגְלֵיכֶן? עַל גְּחוֹנִי רַק חוֹל

אֵינִי רוֹאֶה דָּבָר.

לֹא מֵעֶרְגַּת הַבֹּשֶת הַלַּחָה

לְהִשְׁתַּחֲווֹת.

חוֹתַם הָרֶחֶם מְקַעְקֵעַ לִי שׁוּלַיִם,

מַחַט דַּקָּה -

עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת,

עוֹלָה

וְיוֹרֶדֶת -

רִקְמַת גּוּף שֶׁל פֻּרְעָנוּת.

אברהם אבינו ב-67

בַּבְּרִית שֶׁלּוֹ עוֹד נָפְלוּ פְּגָזִים

הַבָּנִים נֶחְתָּכִים שׁוּב

פֹּה וָשָׁם

אֲמָנַת הַדָּמִים הַזֹּאת

הָיְתָה צְרִיכָה לִהְיוֹת מֻקֶּזֶת

מִשְּׁאֵרִית

וְעַכְשָׁו הַשְּׁאֵרִית הָפְכָה מְנַת כָּל הַחַיִּים

הַבָּנִים חוֹתְכִים שׁוּב

עַל מַסְלוּלֵי גָּפְרִית וְאֵשׁ

נֶעֶקְדוּ כֻּלָּם

נְצִיבֵי מֶלַח בִּסְדוֹם חַיִּים יוֹתֵר מֵאִתָּנוּ בְּעָרֵי

הַמִּשְׁתָּנוֹת וְהַמִּסְכְּנוֹת שֶׁלָּנוּ

תֵּל אָבִיב, חֵיפָה וִירוּשָׁלַיִם.

זרע

הַאִם אַתָּה בֶּאֱמֶת מַתִּיר לִי אֶת הַהֶמְשֵׁךְ

אַבָּא?

לֹא כְּאֶפְשָׁרוּת כִּי גַּם הַחַי הַדַּק עוֹמֵד.

הִתְכּוֹנַנְתִּי לַמָּוֶת בְּלִי צַוָּאָה

לֹא כְּמוֹ שְׁתִיקוֹתֶיךָ בְּגֵו זְקוּף הוֹרָאָה,

אַחֲרֵי הַכִּנִּים הַדָּם וְהָעֲקֵדָה

הַאִם נִמְנַעְתָּ לָצֵאת אִתִּי לַזָּר?

קָשַׁרְתָּ לְהַקְהִיל אוֹתוֹ עָלַי בְּבַגְרוּתִי?

לְהַאֲרִיךְ בִּי אֶת מְבוּכַת הַחוּץ

עַד מַחֲלָה עַד נְפִילָה?

מַה עָשִׂיתִי לְךָ

אַבָּא?

בַּמְּנוּסָה הַמְּדוּדָה בָּהּ נִכְפֵּינוּ לְהִתְקַדֵּם

כַּפּוֹת רַגְלֶיךָ שָׂרְטוּ בַּחוֹל גֻּמְחַת חוֹתָם שֶׁהִסְתִּירָה אֶת גּוּפִי

הַמַּתְמִיד לִזְחֹל בְּצִוּוּי עֲקֵבֶיךָ, מוּגָן

מֵרוּחוֹת רָעוֹת, חַיּוֹת וְשֶׁמֶשׁ

אַךְ גַּם חָסוּם, אָסוּר בְּדָפְנוֹת הַתְּלוּלִית הַגְּבוֹהוֹת

חָשׂוּף לְמַשַּׁב זִכְרוֹנְךָ

כֵּיצַד אֲנִי יוֹנֵק אַחֲרוֹן מֵאֵם מֵאִשָּׁה אִשְׁתְּךָ

וְלִי הִיא פִּטְמָה וּלְךָ דִּמְיוֹנִית.

שְׁמַע נָא

אַבָּא

אֶת שְׁרִיקָתוֹ הַחֲלוּלָה שֶׁל הָרוֹעֶה

הֲרֵי לִשְׁנֵינוּ תַּלְתַּלִּים

הַלְוַאי וְנַחֲלִיף אֶת תְּרוּעָתָהּ הָעֲמֻקָּה

שֶׁל קֶרֶן הַיַּעַר בְּשָׁלוֹשׁ רַגְלֵי הַצַּעַר.

לדבר לפני שיגיע

רַק בְּלֵדַת מֶלְקָחַיִם הֻפְרַדְנוּ

הַבַּרְזֶל בָּא עָלַי רִאשׁוֹן בָּעוֹלָם

אַתְּ כְּבָר מֻרְגֶּלֶת בִּצְרִידַת גֶּבֶר.

חִבַּקְתְּ אוֹתִי וּמִיָּד

נִגְזַרְנוּ לִמְנוּסָה - כָּךְ מַתְחִילִים דִּינֵי אָב

בְּכֶלֶא הַחִפָּזוֹן הַמָּתוֹק.

וְרַצְנוּ כֻּלָּנוּ

לָרוֹפְאִים שֶׁיִּרְאוּ אֶת רֹאשִׁי

הַפָּגוּם

אַבָּא עָמַד בַּצַּד וְשָׁתַק

הוּא חִכָּה עוֹד שָׁלוֹשׁ שָׁנִים לְבַת

חוֹרֵשׁ וְזוֹרֵעַ

זֵעָה וּמַחֲנָק,

גַּם הוּא יָדַע -

לְהַמְתִּיק אֶת הַחוֹל

אֶפְשָׁר רַק בְּאִשָּׁה.