בושה

פעם היו סוקלים אנסים למוות. פעם רוצחים הלכו לגרדום. פעם היה בנו פחד. עכשיו אין פחד, אין גבולות, אין גורם מרתיע. אבל גאידמק? דה. אל עלי-אדמות, פיזדמאט.

ציור: שחר סיון                                                                 נערה צילום: חן ליאופולד

כל הבית"ריסטים שאי-פעם שאלו אותי מה יש לי נגד גאידמק, הפניתי אותם לראות את "שר המלחמה" בכיכובו של ניקולאס קייג'. נכון, זה לא סיפור חייו. נכון, זה פרוטאגוניסט שדווקא מעודד סוג של הזדהות. אבל אם מחליפים את הבייבי-פייס של ניקולאס קייג' בפרצוף המחוטט והזועם הזה שמסרב ללכת, את הדמינור החביב בידיים מתחככות והבעה זוממת, אפשר להבין לאן אני חותר. איש שחי מעל לחוק כי החוק הבין-לאומי לא נוגע. זו בדיוק המשמעות של סחר בנשק, אם זה איכשהו פסח מעל לתודעה שלכם. ואיך זה נוגע לי? זה לא.

אולי רק איזה ניצוץ של אושר שלא נולדתי בקונגו, ונקברתי בהלוויה חגיגית, במקום אדמה אני מכוסה רק באורה הקופח של השמש האפריקאית שיאיץ את תהליך הריקבון שלי, במקום מצע משי של ארון קבורה, בגדיהם המלוכלכים של הכפריים האחרים, עדיין לגופם, שאיתם הייתי מבלה ללא ספק את חיי המשעממים אך השקטים, עד שהגיעו אותם לבנים מחורבנים עם הרובים שלהם, אם בעל הבית לא היה משתגע ומוכר שני טונות של תחמושת במחיר של אחד אולי הייתי עוד כאן, ממשיך לחיות חיים משעממים אך שקטים.

העיתון עמום, אבל מסתבר שהיה עוד אונס בנסיבות מחמירות. יאפ, אנס, וקיבל ארבע שנים בכלא. אני בטוח, כמו כולם, שהאנס היה מתוסכל מאוד מכך שהוא יפספס את שידורי המונדיאל בסינגפור. לעולם לא הייתי מחליף את ההנאה של הצפייה מהכורסא בביתי במונדיאל, אפילו לא בשביל לרמוס ולחלל את כל הקדוש לאדם אחר בשביל סיפוק מיידי ובשביל לקרוע מידיו את הכבוד העצמי ותחושת הביטחון שלו. זה אדיר, אבל מונדיאל? שיט. סליחה אדוני השופט, סליחה מדינת ישראל, סליחה גברתי הנאנסת וסליחה מקורבים יקרים, רק אל תקחו לי את המונדיאל.

ראש הממשלה שלי מואשם בשחיתויות, ועדת חקירה לוועדת החקירה של ועדת החקירה לוועדות חקירה באשר הן פסקו, אז שובו אלינו לתוצאות ב-2019, סקר מוקדם של ערוץ 22 ומכון כוס-אעמו אומרים שהסיכויים שגם אולמרט יהיה צמח הרבה לפני שנראה תוצאות עומדים על 83% סולידי, אחוז טעות של 7. באמריקה לא בוטחים בנשיא שבוגד באשתו, אני חושב שאפשר לארגן לפחות עוד חופן של שרים עם עברית שבורה לאוסף הנוכחי שלנו, אם מישהו יחלק ברושורים שמציגים נתונים מרהיבים כאלו בגבעת הקפיטול. שחיתות חצי חינם! תחשבו על המהלך הזה כהמשך לקריירה! ואז איזה רפובליקן מזדיין שיקרא באמצע המליאה להפציץ את עזה עם חברי חד"ש, או משהו.

ילדון נדקר במועדון עקב ויכוח שפרץ בתור לשירותים, אגב. האשם נעצר ונשפט כצדק, קיבל שעתיים בכלא, ארבעים דקות על התנהגות טובה וצ'אפחה אגרסיבית למדי. המצב כמעט והדרדר לדמעות, אסון נמנע כאשר השופט הציע לנאשם "חיבוקי וכוס של שוקו". הנאשם היה מסמיק מבושה, אבל הוא איבד אותה קצת לפני שהוא גמר למישהו את החיים.

חודש רביעי לשביתה כוללת בכל מערכת החינוך מכיתה ז' ועד דוקטורטים באוניברסיטאות. אין חינוך, אין ידע, אבל רק כי אין כסף. צר לי, שלחתי את הקופסא האחרונה של כסף ליהודה ושומרון, כן כן, אני מחלק אותו חצי-חצי בין ישמור-אל למקלעי-יצחק, הם צריכים מזגנים בקראווילות. עתיד ילדינו? זו הבעיה שלהם, לא? שיתביישו, בכיינים. ודליפת המוחות לחו"ל? בושה, מי היה מאמין, גידלנו מוחות של אנטישמים מזדיינים, מה רע לחנונים האלו כאן?

ראיתי דוקומנטרי על הרוצחים של הילדה ההיא, זאתי שמתה בניסיון התנקשות כושל, איזה מלחמת כנופיות או משהו. קיבלו שלוש מכות בראש עם כרית על רצח של ילדה בשוגג. איך רוצחים בשוגג? תשאלו שופט, אין לי כלל בקיאות משפטית. "סליחה אדוני השופט, רציתי בכלל לרצוח את ההוא, נו".

יש בי פחד אבל, יש בי רתיעה. ולא בגלל שעשיתי משהו, אני אזרח שומר חוק, אולי מעיף את בדלי הסיגריות שלי לכל מקום, אולי חוצה באדום, אבל בעשרת הדיברות אני עומד בקלות. לא ראש משפחה במאפיה, אפילו רגל לא. יש בי פחד ורתיעה, שיהיה ברור. הרי יש מעלי חוק, ומעליו, יש אנשים, ורובם לא מחוקקים, ורובם לא עשירים, ורק מעטים מהם הם ראש ממשלה של מדינה מערבית. חלקם אנשים רגילים, חלקם אנשים עשירים, חלקם פוליטיקאים. ופעם, היו מרוצצים אותם עם אבנים לשק של דם ובשר, היו אוכלים אותם חיים. היום אין ענישה, אין פחד. אונס זה לא פדיחה, אונס זה פשע פחות גרוע מגניבת אבטיח לפני ארבע מאות שנה.

אני מתעורר לי לרגע חפוז על ערמת גופות בקונגו, דם נוזל מזווית הפה, משתעל שיעול כבד, מקיא חלקים חמים של כל אחד ואחד ממה שמרכיב את המערכת הביולוגית המרתקת שלי ועם זאת, כל-כך קר לי. מי יתחרט עלי, הא? מי יזדהה? מי ירגיש שבריר של אמפטיה, ושבריר של בושה, עלי? שלא עשיתי כלום, לאף אחד, כל חיי. אפשר לחשוב שאני חפרתי את הבורות האלו בפרצוף של גאדימק או משהו.

מצמוץ ואני שוב בכיסא עור שחור. מה תגידו? מה, בלאט? נראה לכם שאני שם זין? הכוח אצלי, אני אאנוס לכם את הילדה, אני אגנוב לכם את הכסף, אני גם אבעט לכם בחתול, אני אזיין לכם את האישה מאחורי הגב, אני אפילו אקנה את טיב טעם כדי לכפות את הערכים המטומטמים שלי על כולכם בשביל לקנות קצת אהדה כשאני סוף סוף אדפוק קמפיין. בלי בושה. אני האל-אדם, אני השמש, אני מעמד גבוה, אני תרבות מערבית במדינה ערבית. קפיטליזם זה לא קניבליזם ולא בושה. יש דרך אחרת לצוף בעולם הזה, שלא בשלולית של נוזלי הגוף של עצמך?

ואז אני מתעורר לי בבורגנות ממוצעת. מרכז תל-אביב, לילה, לובש קסדה מפוארת שלרוב משמשת כדי לנהוג בטוסטוס עם מנוע שלא היה טוחן שתי עגבניות בבלנדר. ספיקינג אוף טחינה, האור בחדר המדרגות נדלק, בדיוק. היא מתנדנדת, קצת שיכורה... מממ... ורק הקסדה בינינו, הזיעה מצטברת על הריפוד של המצח, ההתרגשות. שישאלו, אני אכחיש. ואם יתפסו אותי בשקר, אז יאללה, שתיים עד ארבע בפנים, הזדמנות לעשות את הקעקוע הזה שתמיד רציתי. ואף אחד לא יתפוס אותי. משטרה? מה זה? זה האלו שנותנים דו"חות כי גלשתי עשרים סנטימטר לאפור אדום, לא? שיתביישו, בני זונה, סתם מחפשים לדפוק אותי.

שוטרים זה זול ממילא, אם יעבור אחד. אבל הם לא, הם הלכו לפאב, לדפוק לאיזה בעל עסק את ההכנסה, לעצור לו את כל הלקוחות על עישון, חס וחלילה שציפדית, בת 23 מרעננה, תשאף לה קצת עשן מהמקלות סרטן התל-אביביים האלה. עישון, ברר, עכשיו זה פשע. זו הצדקה לענישה. תתביישו לכם, תתביישו לכם שאתם הורסים לנו את מקומות הבילוי.

עכשיו, סוף סוף, אין לי בושה שאני משנה את אופן הבילוי של כולם כדי שיתאים לי, אין לי הבושה לדרוש שכולם יתאימו את עצמם לי במקום שאני אמצא מקום שיסכים להתאים לי. אולי כי אין בזה כסף. אולי כי העם לא מעוניין. אבל אין לי את הבושה לדרוש, לעמוד גאה, איך אתם מעיזים לערער את הבריאות שלי עם העשן שלכם? עכשיו קצת המבורגר בשמן עמוק וכוס של בירה, את הצביעות על צלחת בצד אם אפשר. ושמישהו ינמיך את המוזיקה ויפסיק את הפליקרים, יש לי דלקת באוזן ואפילפסיה. לא מוצא חן בעיניכם? בעיני בעל הבית? אז אל תבואו, נה-נה בננה, החוק לצדי, בני-זונה, תתביישו לכן.

ואני, אני אני, מה לי יש? בושה? למה, בגלל הרתעה? מרתון של האלופה יותר מרתיע אותי משנתיים בכלא. בגלל בית טוב וערכים? נפל, נו, פל-קל, איטום מחו"ל. חינוך? חה, באקספוזיציה בהתחלה של "איש ההרס" עם סילבסטר סטאלון שכחו לציין שבשנת 2007 במדינת ישראל כל התלמידים סיימו תיכון עם ציון עובר בגלל פרוצדורת ברירת מחדל אחרי שביתה באורך של סמסטר. לא רצו להשאיר אותם שנה בתיכון, זה יפגע במאגר בשר התותחים של צה"ל, בדיוק היה בתכנון להקים גדר אנושית סביב הגדה של בעלי תעודות בגרות שאפשר לנגב איתן את התחת. השאר דלפו. זה מה שמוחות עושים בימינו, כך שמעתי.