בלגן

בבתי הספר מורים משתמשים במושג בחופשיות, וכך גם בבית וברחוב. המלה "בלגן" יותר ממילים אחרות תפסה מעמד על-מעמדי. כך שמעתי בוקר אחד את המילים "איזה בלגן" שאמרה במבטא רוסי קל האישה כשנכנסה לסניף הדואר בכרמיאל, ואמנם התור שם היה גדול, "וואלה בלגן" הנהן הצעיר הערבי שעמד אחרון בתור. ברור היה כי הם מבינים אחד את השני, הרי השימוש במושג זה הינו השכיח ביותר כשאזרחי המדינה מתארים, החל מילדותם, את אשר נעשה פה בארץ. בדרך כלל אין זה ציון בכעס, אלא יותר מעין השלמה עם המציאות המורכבת, המסובכת הישראלית.

צילום: אורנה בן שטרית________________Baloons

הקשבתי להם וחשבתי כמה פעמים ביום אני שומע את השימוש במילה וכיצד הוא נשמע מציבור רחב, בני השבטים השונים תושבי המדינה. יש כאלה הרואים במושג "בלגן" מילת סלנג, אך בפועל אין זה כך. לא רק שמדובר במילה מקובלת אך מקומה מכובד כיום במילונים בעברית. ועוד דבר, למרות הדמיון שבין השתיים, השימוש ב"בלגן" שכיח בהרבה מהשימוש במילה הנרדפת "ברדק".

חיפשתי במילון אבן שושן המרכז וכתוב על הברדק כי המדובר באנרכיה, בהתנהגות לא ממושמעת. ובמקור בית זונות (כמו בורדל), ובהשאלה בלגן, כאוס ואילו ב"גוגל" נאמר כי בבלגן מתייחסים לאי סדר, כאוס, אנדרלמוסיה ולעיתים לכלוך. (גם רוביק רוזנטל התייחס למושג במילון הסלנג המקיף שכתב).

בערך "בלגן" בוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית, נאמר כי מקורה של המילה בפרסית במשמעות מרפסת או עליית גג והינו גם המקור למילה בלקון המשמש כמרפסת בשפות רבות. המלה נקלטה בטורקית וממנה גם ברוסית, ומשם בדומה לברדק הגיעה לאידיש. כך הגיעה המילה במשמעות אי סדר ארצה ולשפה העברית כבר עם העליות הראשונות לפני למעלה ממאה שנה. בצורה זו או אחרת, בהגיע העלייה הגדולה ממה שהייתה ברית המועצות, המושג "בלגן" היה בקבוצת המילים הראשונה שזיהו בהצטרפם לחברה הישראלית.

ועוד נאמר בוויקיפדיה כי יש כאלה המאמינים כי שולחן או חדר מגורים מבולגן מעיד על בלגן על חוסר מקצועיות או אופי בעליו, אך ישנם גם כאלה הרואים בבלגן כזה סימן ליצירתיות ודינמיות של הבעלים. כך השימוש במושג "בלגן מאורגן" שבעליו מתמצא בתכניו היטב ושולל כל ניסיון לסדרו. השימוש במושג קשור גם באירועים משעשעים, כגון בתשובה לשאלה איך היה הטיול, והתשובה יכולה להיות "אל תשאל, היה כיף של בלגן".

במשך השנים השימוש במושג הפך להיות אהוד על הציבור, גם בשיחות, גם בכתובים וגם בשידורים. ותוך כדי כך מטים אותו, ומציגים חדר "מבולגן", הוא "בלגניסט ומשתייך לצוות של "בלגניסטים" והייתה קבוצה אחרת ש"התבלגנה", והדבר הוסבר בעובדה שלמנהיג הקבוצה דרך חשיבה "מבולגנת", ויש עוד דוגמאות כאלה וכאלה.

השימוש במושג בלגן אמנם התפשט אך גם התעמעם. כך כשהאחראי או המנהל מנסה להסביר מדוע לא בוצעה המשימה, הוא מתנצל ומסביר כי היה בלגן, מבלי שיהיה ברור מה בעצם היו תכני בלגן זה. לאחרונה בעת שביתת המורים נוצר שיר האומר:
איזה בלגן, איזה בלגן
כולם עובדים בכסף
רק המורים בחינם...
בית חינוך תיכון ע"ש י. גלילי, כפר סבא

יש לבטח הסברים שונים לפופולריות של השימוש במילה "בלגן", אך סביר כי העובדה כי יש בבלגן סממן של אונומטופיה, דהיינו של מילה שצלילה מחקה את משמעותה, תורם למעמדו. כמו כן, נראה כאילו יש העדפה למילה "בלגן" על "ברדק" והשימוש בה רב יותר, אולי כי המילה ברדק נשמעת אלימה יותר מ"בלגן". כבר עברו שנים רבות מאז ששירתתי בצה"ל, אך זכור לי כי השימוש ב"ברדק" שם היה מועדף על "בלגן", אולי כיוון שמשמעותו החלטית וקשוחה יותר. לעומת זאת יש משהו מוכר, סלחני ורגוע יותר, כמעט חביב, בציון עובדת קיום הבלגן.

צילום: אורנה בן שטרית_____________ "פוטופארש"

ובהקשר זה ראוי לציין כי בכל ערי הגליל, בו אני שוהה רוב הזמן, מחיפה,עכו ונהריה דרך נצרת ונצרת עילית, כרמיאל, מעלות, ועד לצפת, חצור הגלילית וקריית שמונה הינם כיום ערים מעורבות. מדובר יותר בחיי הכלכלה בהם תערובת רב-שבטית, והשפה המובילה הינה עברית. אך גם שומעים שם הרבה רוסית וערבית.

בשנים האחרונות מורגשת היטב השפעת הדומיננטיות הזו על הרוסית ובעיקר הערבית שלתוכן חודרות מלים עבריות רבות. לא רק ב"בלגן" אלא לא מעט אחרות, מ"קופת חולים" ועד "לביטוח לאומי" ומס הכנסה, מקנסות דרך "פחית" (הבא לי פחית קוקה קולה) ועד ל"אין בעיה". וכששואלים אותם על כך, הם מחייכים ואינם מתביישים בשימוש במילים עבריות בערבית.

בחלקם מגיבים וצודקים באמרם כי גם לעברית חדרו לא מעט מלים ערביות והם מדגימים אותם בהזכירם מילים, מ"אהלן" ו"פדיחה" ועד ל"חלאס", "שוואיה, שוואיה" ול"אחלה". וכל אלה מובילים למחשבה כי תהליך זה של אימוץ מלים זרות משפות שכנות, דבר שכיח למדי ברחבי עולם, ראוי לכתבה נפרדת.