תקציר: "העניין של אירופאים בארצות-הברית היה מינימאלי עד למאה העשרים, בעיקר בהשפעת הוליווד. לאחר מלחמת העולם השנייה נעשתה זו מעצמת-על והדברים השתנו. ברגע מסוים החליטו מנהיגי המחנה הקומוניסטי העולמי לצאת במתקפה תרבותית נגד ארצות-הברית בסיסמה קוקה-קולה וג'ינס. השומר הצעיר הצטרף. המתקפה נכשלה..."
לפני יותר ממאתיים שנה חלו שתי מהפכות מדיניות בעלות השפעה מרחיקת-לכת ביותר, הצרפתית והאמריקנית. האחת זכתה מיד לתשומת-לב על כל רמותיה, פילוסופית, מדינית, חברתית, ואפילו אומנותית. העניין של אירופאים בארצות-הברית היה מינימאלי עד למאה העשרים, בעיקר בהשפעת הוליווד.
לאחר מלחמת העולם השנייה נעשתה זו מעצמת-על והדברים השתנו. ברגע מסוים החליטו מנהיגי המחנה הקומוניסטי העולמי לצאת במתקפה תרבותית נגד ארצות-הברית בסיסמה קוקה-קולה וג'ינס. השומר הצעיר הצטרף. המתקפה נכשלה: הציבור מקנא ברמת החיים הגבוהה של האזרח הפשוט החי בארצות-הברית והמלל על שטחיותו וחינוכו הירוד של האזרח שם אינו מדבר אל שום אזרח בשום מקום.
באשר לאזרח המחונך, עליו לדעת כי מלל זה הוא שטחי ומבטא בוז לאזרח הפשוט באמתלה תרבותית שדופה.
מה עוצמתה של ארצות-הברית?
ראשית היא ארץ תעשייתית מפותחת בעלת עוצמה צבאית אדירה. אל לנו לשכוח כי היא ניצחה במלחמה הקרה רק משום עליונותה הכלכלית והחופש של אזרחיה. אין לדבר על כוחה של מערכת החינוך של ארצות-הברית: זו אינה קיימת, ואפילו משרד הממשלה המרכזית העוסק בין היתר בחינוך הוא דבר חדש ללא כוח מדיני גדול.
אין הדבר מפליא בארץ אשר בה אין תעודות בגרות לאומיות ואשר אף המדינות השונות בה מחלקות תעודות בגרות אקסטרניות בלבד: בדרך כלל מנפקים את התעודות הללו בתי הספר השונים.
יש המסבירים את עוצמתה של ארה"ב בכך שהכלכלה בה חופשית. אין בכך די, כי כלכלה חופשית בלבד אינה מספקת: נדרש גם חופש אזרחי. הכלכלנים לא יחלקו על כך אלא יאמרו כי חופש כלכלי ורק הוא מבטיח חופש אזרחי. אין זו אמת: יש צורך גם בחופש דת, למשל, וגם בחוקה שתפקידה העיקרי הוא שימור זכויות האזרח. זאת נוכל ללמוד מארצות-הברית: כל עוד אין בישראל חופש דת לא יעזור לה שום חופש כלכלי.
כאשר מדברים בישראל על חופש דת מדברים על הפליה בין יהודים לאלו שאינם יהודים, בין יהודים שומרי-מצוות לאלו שאינם שומרי-מצוות ועוד. ואכן יש צדק בדברים אלה. אך אני מדבר כאן על הכפייה הדתית שאנו כופים על יהודים שומרי-מצוות ואף על הרבנים שבהם.
מדובר במידע שפורסם בעיתונים (Ynet, יום שלישי 30 אוקטובר 2007):
"השר פרידמן לדיינים: התאימו התורה לצרכי השעה.19 הדיינים שנבחרו בחודש שעבר, לאחר קרב ממושך, הושבעו היום בבית הנשיא. בתום הטקס קרא שר המשפטים לדיינים החדשים לשמור על כבוד הנשים וזכויותיהן. הרב מצגר: 'נמקו את פסיקותיכם כי הן עלולות להגיע לבג"ץ'. ויש גם קרב חדש במסדרונות בתי הדין הרבניים."
אל לנו לטעות. הרב מצגר אינו מכהן כרב מקומי הפוסק הלכה: הוא פקיד ממשלתי. הדבר חשוב הן מבחינה מדינית והן מבחינה דתית, שכן אם הרב הראשי לישראל הוא רב המקום הפוסק הלכה ("מרא דאתרא") אזי על פי דין-תורה אסור לשום רב אחר בישראל לכהן כרב וכפוסק הלכה.
בעניין זה גם הרבנים של בתי-הדין הקרויים רבניים שעליהם הכתבה בעיתונות של היום מספרת, גם הם אינם מכהנים כרבנים אלא כפקידים. בית הדין היהודי המסורתי הקיים אלפי שנים אין לו כוח מדיני ואינו יכול להפעיל משטרה והישראלים שהם יהודים שומרי מצוות עודם מזדקקים לו ואינם פונים לבית הדין הממשלתי שכן הוא פסול מאחר שהוא ערכאות של גויים.
בארצות-הברית דבר כזה הנו בלתי אפשרי. לדוגמא : כל טקס פתיחת סנאט חדש שם מתחיל בתפילה, וכל פעם מנהל אותה מנהיג דתי אחר. לאחרונה אף הוזמן לנהל טקס זה מנהיג הינדואי דתי.
ישראל מצהירה כי רבנים (אירופאים ואמריקאים) שאינם אורתודוקסים אינם רבנים. הרושם כי בהפליה זו יש רווח לקהילה האורתודוקסית טועה. בארצות-הברית, בה הפליה זו אינה אפשרית, כי יש בה הפרדה בין כנסיה למדינה, לא ייתכן כי שר משפטים יאמר לרבנים מה לעשות.
ודאי שהדיינים לא ישמעו לשר המשפטים. ועל-כן אפשר לומר כי לא ייתכן כי ישראל תהיה שומרת חוק. ושמירת החוק היא היא העוצמה של ארצות-הברית השומרת את מקומה כמעצמת-על. הדבר אינו פשוט. התקנות הנוכחיות נגד טרור שם מחלישות את החוק. על-כן או שהמצב ישתפר או שמעמד ארצות-הברית כמעצמת-על יתערער.
למען יציבות מדינית של האנושות יש לקוות כי המצב שם ישתפר. באשר לנו, מצבנו עגום יותר: האסונות המאיימים עלינו שמקורם בהיחלשות המתמדת של שלטון החוק לא מאיימים אלא עלינו בלבד. ולכן השיפור פה תלוי רק בנו. במקום שאין שם אנשים השתדל להיות איש.
הדבר בנפשנו. כל בר-דעת יסכים כי אנו שורדים בכוח הזרוע: ללא הגנה היו אויבינו קמים עלינו ומחסלים את ישראל ואת החלק גדול של תושביה.
כוחה של ישראל נחלש בכל פעם שהיא נחלשת הן כחברה מוסרית והן כמדינת-חוק. על כן, יש להכריז, לדעתי, כי שר המשפטים והרבנים הראשיים מסכנים את חיינו ואת חיי ילדינו.
במקום שאין שם אנשים השתדל להיות איש.
***
