תקציר: "אז רצינו וחלמנו על אמריקה. ג'ינס יש כבר לכל אחד מאיתנו. כל אחד מהמותגים כבר נעול על רגלנו ובכלל אנו הולכים ברחוב ורק חסרה השפה האנגלית ברחוב והדולר כמטבע רשמי ודומה שאנו ברחובות מנהטן. אלא שזו אשליה שמתנפצת לנו בעיניים, כל אחד בתורו".
אני זוכר שכילד חלמנו תמיד אמריקה. כשהזמרים האמריקאים לבשו מכנסי סאן טרופז, נדנדנו להורים "גם לי, גם לי"\ כשהפאות היו מוארכות גם אנחנו הארכנו, ממש כמו ב"שיער". בקיצור, עשינו הכול כדי להיות אמריקה.
ולא רק אנחנו, המון אזרחים ברחבי העולם התקנאו במדינת החופש המוחלט. במדינות שהיו מעבר למסך הברזל חיכו לרגע שיוכלו לומר "אנחנו אמריקה".
ובכלל, המילה 'אמריקה' פירושה - לעשות חיים משוגעים. אלא שזה טוב לאלה שרואים את הכול מרחוק, אלה שלא מבינים שכשטוב לך זה אולי על חשבון האחר.
כשאתה מתפרנס בכבוד וזה שלידך עני מרוד, גם כשהוא מקפיד ללכת מדי יום לעבודה, לעמול בפרך ולחזור הביתה עם משכורת מינימום. אמריקה זה שוק שמכנה עצמו "חופשי" בניגוד לשווקים הקומוניסטיים שהיו מתוכננים ומבוקרים.
השוק החופשי נולד כריאקציה לתכנון הקומוניסטי. בשוק החופשי כללי המשחק פתוחים, כך אומרים תומכיו, אך שוכחים להביט באילי ההון שלא אחת מתאמים מהלכים או כובשים באובססיביות את כל היעדים כמו ביל גייטס.
גם הגלובליזציה היא סוג של תכנון "איך אנחנו העשירים נתאם מהלכים ונרוויח יותר ויותר" ועל חשבון מי? כמובן כל אותם ילדים, עבדים, בשדות הקקאו באפריקה. אלה כאמור רק נתוני הפתיחה לאמריקה ארץ כל האפשרויות, לעשירים בלבד.
אז רצינו וחלמנו על אמריקה. ג'ינס יש כבר לכל אחד מאיתנו. כל אחד מהמותגים כבר נעול על רגלנו ובכלל אנו הולכים ברחוב ורק חסרה השפה האנגלית ברחוב והדולר כמטבע רשמי ודומה שאנו ברחובות מנהטן.
אלא שזו אשליה שמתנפצת לנו בעיניים, כל אחד בתורו. בשוק העבודה אנו רואים שהפגיעה המתמדת בארגוני העובדים פוגעת בנו, העובדים שנמצאים תחת מכבש הרווחים של הבוס, או שאיפת ההפרטה של המנהל בתאגיד הציבורי.
בבריאות, אנו חיים בצילו של ביטוח הבריאות שהחל כביטוח רגיל ומאז גובים מאיתנו עוד ועוד כסף כדי לשדרג אותו לפלטינום ולעוד מתכות יקרות. כן, זה אותו חוק בריאות ממלכתי שגובה מאיתנו, האזרחים, עוד ועוד על "אין שרות". אנחנו משלמים והממשל מתעתע בנו - תרצו יותר תשלמו עוד.
נמשיך הלאה? שילמנו על בנית כביש חוצה ישראל, גובים מאיתנו אגרת נסיעה בכביש וכעת מתכננת הנהלת הכביש לעשות עוד כסף מפרסום חוצות. איך נאמר במערכון של הגששים? "אמריקה ורסנו, אמריקה". התעייפתם?
אלה רק דוגמאות לאופן בו מפריטים את המדינה הזאת ובעיקר לאופן בו המדינה מפריטה עצמה לדעת בשחרור שירותים חיוניים ל"שוק החופשי". היום אלה בתי הסוהר, מחר יהיו אלה בתי המשפט והמשטרה. לוקחים מאיתנו המון מיסים ומשתמשים בהם באמצעות מתווכים למימון גופים עסקיים, בנקים ועשירים עצמאיים.
אגב, כדי להבין היטב את המושג אמריקה, הנה סיפור רוסי מהשנים האחרונות. מישה וגרישה נפגשים בכיכר האדומה, מישה מציג בגאווה את העניבה המהודרת שאך זה קנה "אתה יודע, קניתי אותה באלף וחמש מאות דולרים", כך אמר וגרישה הביט בו בזלזול מופגן, "אתה פרייר! אני את שלי, שהיא בדיוק כמו שלך קניתי בחמשת אלפים דולרים".
הסיפור הזה הוא בדיחה שגורה בפי המתעשרים החדשים במוסקבה, אלה שחיים שם את אמריקה ובגדול ועל חשבון מי? על חשבון רכוש הציבור שנמכר מיד ליד לכל המרבה במחיר. הבדיחה הזאת היא אולי רוסית, אך לצערי התרגום שלה משקף בצורה לא רעה את מה שקורה כאן בארץ.
ראו את תהליכי ההפרטה האחרונים, איך מכרו בזול את רכוש הציבור, כמו אל על ובז"נ. ראו את מה שקורה בשוק הנדל"ן, כיצד באים יהודים מרחבי העולם עם המון כסף ומכנים לשלם כל מחיר על "חושה" כזו או אחרת. משיחות עם מתווכים עולה תמונה עגומה של מאות יהודים עשירים ומתעשרים, בעיקר חרדים, שבאים לא אחת עם מזוודה ובתוכה מליון דולרים כדי לקנות נדל"ן.
הלהיטות שלהם לשלם והרבה מזכירה לי את הבדיחה הרוסית, ובקצת יותר רצינות הייתי ממליץ למשטרה ולשלטונות המס לבדוק טוב יותר אם אין כאן מקלט למלביני הון וסוחרים "לא כשרים".
ובמקביל הייתי ממליץ לכל אחד מאיתנו, האזרחים, לבחון היטב את הנאמר ולשקול פעם נוספת, האם מה שקורה כאן זה אכן החלום האישי שלי ושלך. אם כן, אז "תמשיכו לזרום עם הזרם", אם לא, תצטרפו לשלל הארגונים האזרחיים שמנסים לשנות את המצב.
