פרק מתוך הספר "היהודי האופטימי: חזון חיובי לעם היהודי במאה ה-21"

הגדרה מחודשת ליחסי ישראל-תפוצות
תרומות: מהון כספי להון אנושי
התרומות הכספיות מהתפוצות היוו שלב חיוני בתולדותיה של ישראל. בתקופה שלפני קום המדינה ובשנים הראשונות לקיומה, תרומות אלה הניבו תוצאות מדהימות. ואולם, גישה זו כבר מיצתה את עצמה. לא זאת בלבד שחלה ירידה בחשיבותן של התרומות הכספיות מהתפוצות לכלכלה הישראלית ושהן מעכבות את התפתחות החברה האזרחית בארץ, אלא שהן פוגעות גם בחיי התפוצות, בשל ההתמקדות בקומץ עשירים על חשבון מעורבות קהילתית נרחבת יותר. יהודים רבים בתפוצות מרגישים שהארגונים מזניחים אותם. הם חשים ניכור כלפי החיים היהודיים בשל העובדה שאין ביכולתם לתרום סכומי כסף גדולים, וכתוצאה מכך הם נדחקים לשוליים ואפילו מתעלמים מהם.

צילום: חן ליאופולד

הדגש צריך לעבור עתה מתרומות כספיות לממסד הפוליטי בישראל, אל תרומות של כישורי אנוש לחברה האזרחית בישראל. הדבר יועיל מאוד לישראל וכמו כן יאפשר לארגונים בתפוצות להרחיב את בסיס המעורבות היהודית שלהם, וימשוך יחידים וקבוצות שכרגע אינם מקושרים לחיים הקהילתיים היהודים. אחת מנקודות התורפה בחיי הקהילה בתפוצות היא היעדרן של פעילויות המעניינות מספר משמעותי של אנשי מקצוע ואנשי אקדמיה יהודים, שהיו מוכנים לנצל את כישוריהם בפעילות קהילתית בעלת משמעות.

העיקרון מאחורי גישה זו הוא להפוך את השפעתן ההולכת ומצטמצמת של התפוצות על ישראל להשפעה הולכת וגוברת על החיים היהודיים באופן כללי. נוכל לעשות זאת על ידי יצירת קואליציות סביב נושאים ופרויקטים הנוגעים במישרין לרווחה יהודית, שיש להם רלוונטיות גם ללא-יהודים ואשר עשויים להביא למעורבותן של קבוצות יהודים אשר היו בלתי משויכים עד כה.

פרויקט האנרגיה היהודי
אנרגיה היא דוגמה לנושא כזה. האיומים הגדולים ביותר לביטחונו על העם היהודי הם תכנית הגרעין האיראני, האנטישמיות המתגברת והקיצוניות הגוברת של האיסלאם, וכן האוכלוסיות המוסלמיות הגדולות והעוינות באירופה ובצפון אמריקה. ההכנסות מנפט המפרץ הפרסי מממנות את כל האיומים הללו.

איראן לא הייתה מסוגלת לממן את תכנית הגרעין שלה לולא היו לה הכנסות ייצוא של שני מיליון וחצי חביות נפט ביום. ערב הסעודית (הממשלה או אזרחיה) לא הייתה מסוגלת להוציא מיליארדי דולרים בשנה על הפצת ספרות אנטישמית ברחבי העולם או לממן את מערכת החינוך בסגנון הטליבאן ברחבי העולם המוסלמי לולא היו לה הכנסות מייצוא נפט של שמונה מיליון חביות ביום. האם החיזבאללה או החמאס היו מגיעים להישגים ארגוניים כאלה לולא התמיכה מצד איראן, אנשי הדת הווהאבים ועשירי ערב הסעודית? ההקצנה של האסלאם באירופה ובאמריקה ממומנת אף היא מהכנסות מייצוא הנפט של המפרץ הפרסי.

המצב דורש מהיהודים לנסח מדיניות אנרגיה יהודית קוהרנטית, שמטרתה ליצור בריתות פוליטיות וכלים כלכליים כדי לצמצם את תפקידו של הנפט כמוצר בינלאומי דומיננטי. הנפט צריך לחזור ולהיות מוצר שווה ערך לקפה, סוכר ותה (מתי בפעם האחרונה העולם הוחזק כבן ערובה בשל מחירי התה?).

הצריכה העולמית של נפט גולמי צפויה לעלות ב-40 אחוזים עד שנת 2020, אם יישמר שיעור גידול הצריכה בעשורים האחרונים. רוב הגידול באספקה יגיע ממדינות המפרץ הפרסי. להן יש המצבורים המוכחים הגדולים ביותר, והמצבורים הללו זולים לפיתוח יותר מהמצבורים הידועים והפוטנציאליים בכל מקום אחר. גם אם המחיר הריאלי של הנפט לא יעלה ואפילו ירד מעט, מדינות מיליטנטיות ואנטישמיות אלו ייהנו מגידול משמעותי בכוחן הכלכלי ומכאן גם בכוחן הפוליטי והצבאי. כתוצאה מכך, אפשר לצפות להגברת התמיכה בארגוני טרור, לתעמולה אנטישמית ולקצב פיתוח מוגבר של נשק בלתי קונבנציונלי להשמדה המונית.

פרויקט האנרגיה היהודי יספק ליהודי התפוצות הזדמנויות מרובות לפתח בריתות עם מבחר קבוצות לחץ וגופים כלכליים, ובכך יורחבו מעגלי ההשפעה היהודית בכיוון חיובי. כמו כן, הדבר יעניק לקהילות היהודיות הזדמנות לערב יהודים בלתי-מעורבים הטרודים בשאלות האנרגיה החלופית ובאיכות הסביבה.
***

צילום: חן ליאופולד

התפקיד המיוחד של הישראלים בתפוצות
הישראלים בתפוצות, המהווים כ-15-20 אחוזים מהתפוצה בצפון-אמריקה, צריכים לקבל על עצמם תפקיד מיוחד בהגדרה המחודשת של יחסי ישראל-תפוצות. ישראלים לשעבר מבינים טוב יותר מקבוצות אחרות בתפוצות את הצרכים ואת החולשות של ישראל. לכן הם עשויים להיבהל פחות ממחאות מצד הממסד הפוליטי בישראל לגבי יוזמות הנוגעות לתפוצות.

הישראלים בתפוצות נתפסו זה זמן רב כ-'בן החורג' של החיים היהודיים; לעתים קרובות יהודי התפוצות מתייחסים אליהם בחשדנות, וישראל ה'רשמית' מגנה ומחרימה אותם. בעיני ישראל הרשמית, הם "יורדים" – אנשים שעזבו את הארץ, בניגוד ל-"עולים". ההגירה מישראל ואליה איננה רק תופעה סוציולוגית כמו באומות אחרות, אלא כרוכות בה השלכות מוסריות טעונות ביותר. מבחינת ישראל הרשמית, היורדים מצטיירים לעתים קרובות כבוגדים או כ"נמושות".
***
היחס כלפי הישראלים בתפוצות חייב לעבור מהפך מרחיק לכת. בעתיד, הישראלים בתפוצות חייבים להפוך לגשר בין ישראל לבין החברה האזרחית בתפוצות. עליהם להפוך לבני ברית של כוחות הרפורמה בישראל. זהו תפקיד שיהודי התפוצות מסרבים למלא, והם אינם חשים בנוח עמו.

הישראלים בתפוצות חייבים למלא גם תפקיד מנהיגותי בחיי החברה והתרבות בקהילות בתפוצות. במיוחד בקרב היהודים הלא-אורתודוקסים, הם היהודים 'הכי יהודים' שיש. הם משמשים דוגמה חיה לתרבות יהודית חילונית המהווה אלטרנטיבה ליהדות האורתודוקסית, וגם לחיים היהודיים בתפוצות, המתאפיינים לעתים ברדידות.
למעשה, הישראלים בתפוצות עשויים למלא את התפקיד הכי חלוצי-ציוני של המאה ה-21 אם הם יקבלו על עצמם תפקיד מנהיגותי ביחסי ישראל-תפוצות. ייתכן ש"חוק התוצאות הבלתי צפויות" יהפוך את הקבוצה הכי מוקצית בחיים היהודיים לאחת השחקניות החשובות ביותר במאבק למען עתיד יהודי טוב יותר.
 

הספר פורסם באנגלית (Maxanna Press 2007) ובקרוב ברוסית. הגירסה העברית תתפרסם  במהלך שנת 2008