"מדובר במודל אשר מציב מול לשכת הרווחה ברשות המקומית מפקח על שיתאם הגדרת סטנדרטים, הכשרת עובדים, ייעוץ, בקרה, יזמות וביצוע.
כל מחוז של המשרד יחולק לאשכולות, שיאגדו מספר רשויות מקומיות. לכל אשכול ימונה מפקח על, שמוטת השליטה והאחריות שלו על הנעשה בתחום הרווחה ברשות המקומית תהיה גדולה יותר והוא יהיה צינור להעברת מידע, ייעוץ, הכוונה ובקרה בין הרשות המקומית למשרד הרווחה ולהיפך. מפקח על זה יהיה שחקן מרכזי בזירה עם עצמאות פעולה גדולה.
ממשל אינו יכול לתפקד וליישם מדיניות חברתית ללא מנגנונים של פיקוח, המהווה אמצעי חשוב למיצוי זכויותיהם של יחידים ומניעת תופעות חברתיות בלתי רצויות. תחום הפיקוח מגלם בתוכו ערכים דמוקרטיים רבים. בין עקרונותיו דיווח ושמירה על שקיפות כלפי אזרחים, אחריות וסמכות, היוצרים מסגרת פעולה, המגדירה נהלי ודרכי עבודה של שירות ציבורי, מחויבות להגיב בהתאם ואיזון ושמירה על זכויות הפרט.
הפיקוח מהווה אחד מהכלים המרכזיים של השירות הציבורי ביישום המדיניות החברתית ובעיצובה. ככזה, הוכיח הפיקוח במהלך השנים את חיוניותו הרבה במתן מענים נאותים לצרכי אוכלוסיות היעד והשירותים השונים, ובתוך כך את יכולתו להיות גורם גמיש השואף להתאים את עצמו לשינויים המבניים בתחום סמכויות המדינה.
מנגד, לא ניתן להתעלם מכך שבעידן של הפרטה או מיקור חוץ של שירותים חברתיים, הופך הפיקוח למסובך יותר וחל קושי בהשגת רמת שליטה ובקרה גבוהה.
כיון שבשנים האחרונות מרבית שירותיו של משרד הרווחה והשירותים החברתיים עברו תהליך שכזה, הרי שהפיקוח במתכונתו החדשה משמש כמעין "שומר הסף" המחויב לערכי המדינה ואחראי על שמירת זכויותיהם של האוכלוסיות החלשות.
כיום קרוב ל- 80% מתקציב פעולות המשרד הינו בהתקשרויות במיקור חוץ של שירותים למול עמותות וגורמים פרטיים.
לאור השינויים שחלו, אני סבור כי משרד הרווחה והשירותים החברתיים, השואף להפוך למיניסטריון המוביל את המדיניות החברתית בישראל, מחויב לארגן מחדש את תפיסת הפיקוח בתוכו.
המטרה העומדת לנגד עינינו הנה להבטיח שהפיקוח, שיכול להיות הסוכן המוסדי החשוב ביותר, המבטיח ביצוע מדיניות חברתית, לא יהפוך לאמצעי המשקף את תהליך היחלשותה של המדינה על מעגלי החיים של הפרט תוך אספקת מכלול השירותים החברתיים הנדרשים.
לאחרונה הוגשה לידי עבודה מרשימה שהוכנה על ידי בוגרי התוכנית לפיתוח סגל בכיר של מכון מנדל למנהיגות מטעם משרד הרווחה והשירותים החברתיים. המסמך בוחן את התהליכים שעבר תחום הפיקוח בעקבות תהליכי ההפרטה ומצביע על פער בין אופן פעולת הפיקוח, הכלים העומדים לרשותו וסביבת פעולתו לבין המציאות עימה הוא מתמודד כיום.
מחברי המסמך מציעים, בשל כך, הפעלת מודל מקצועי חדש אשר יוביל לשמירה על זכויותיהן של האוכלוסיות החלשות ולשיפור ניכר במערכת הרווחה כולה.
מדובר במודל אשר מציב, לראשונה מול לשכת הרווחה ברשות המקומית מפקח על שיתאם הגדרת סטנדרטים, הכשרת עובדים, ייעוץ, בקרה, יזמות וביצוע.
הצבתה של פונקציה זו תחליף את מדיניות המשרד בתחום הפיקוח, כפי שהיא קיימת היום, לפיה לכל תחום יש פיקוח משל עצמו. אחד מביטוייה של תופעה זו הינו ריבוי מפקחים העוסקים כל אחד בתחום אחר מול הרשות המקומית ומול אגפים שונים במשרד. כתוצאה המידע אינו מערכתי מספיק, אין מרכז ידע מסודר, ואין מספיק מדדים כמותיים או איכותיים לבחינת אפקטיביות הטיפול.
על פי המודל המוצע, כל מחוז של המשרד יחולק לאשכולות, שיאגדו מספר רשויות מקומיות. לכל אשכול ימונה מפקח על, שמוטת השליטה והאחריות שלו על הנעשה בתחום הרווחה ברשות המקומית תהיה גדולה יותר והוא יהיה צינור להעברת מידע, ייעוץ, הכוונה ובקרה בין הרשות המקומית למשרד הרווחה ולהיפך. מפקח על זה יהיה שחקן מרכזי בזירה עם עצמאות פעולה גדולה.
הפעלת מודל זה עולה בקנה אחד עם התפיסה ההולכת וגוברת בעולם של הגדלת אפקטיביות בתחום השירותים החברתיים כאשר לא ניתן להגדיל את ההוצאות הציבוריות ואת התקציב לשירותים אלו. אחת הדוגמאות הבולטות לחשיבות אימוץ מודל זה באה לידי ביטוי במלחמת לבנון השנייה, בה היינו עדים לחולשה של המדינה לתת מענים נאותים במצבי משבר.
במציאות בה הולך ומתערער הסדר הישן, בהעדר חלופה משמעותית, אין מנוס מחשיבה מחדש על אופן ייעול השימוש בכלי הפיקוח במסגרת יישום המדיניות ועיצובה. חשיבות הפיקוח קשורה בניהול ההתערבות ואספקת השירותים הניתנים לפרט, תוך שיפור איכותם והתאמתם לצרכים של אוכלוסיות היעד.
בהעדר מנגנון פיקוח יעיל, לא תוכל המדינה לנהל את מערך השירותים הניתנים על ידה. העיסוק בסוגיית הפיקוח מחייב התמודדות ובחינה מעמיקה של שאלות סבוכות הנוגעות לעיצוב פני החברה ודמותן של המערכות הציבוריות. הבעייתיות הנגלית במסגרת עיסוק זה היא סימפטום לבעיות רחבות יותר הקשורות לעיצוב המדיניות החברתית בישראל ולדמותה של מדינת הרווחה בעידן החדש.
אימוץ המודל החדש בתחום הפיקוח הוא מהלך הכרחי לטובתו של האזרח אשר יקבל מכלול שירותים יעילים, איכותיים וטובים יותר. זהו מהלך שיבטיח את טובת המדינה וכספי הציבור כולו, וישפר את השירותים החיוניים כל כך של המשרד בראשו אני עומד.
