לצייר פרחים
לנורית גור לביא
קודם היתה התפעמות.
הפרחים המצויירים העידו אמת –
הם הצדיקו את קיומם על הבד, בשיפעתם
גם אם ברור שהם מצויירים ולא אמיתיים,
אבל הפרחים נשאו אמת בכל מ"מ של אורכם וגובהם
על הבד. בדומיית השדה
נשמעו נשימות אנושיות של שמחה,
דמעות שנקוו לאהבה , כאבים ודאגה
לגורלם של הענוגים – מה יהא על השדה, פרחיו ועשביו
שמלא עד גדותיו יופי במצב חירום ?
בתוך קופסאות סוד קטנות הם נארזו - רקפת
וכלנית, חרצית ונורית על גבעוליהם ועליהם
ויצאו לדרך – כי העברתם של פרחי השדה לַבַּד
הצילה אותם .... .מן ההרג הכעור הגסות והרוע.
לרגע הם נראו לי פליטים יקרים במעצר
פרחים שהוברחו ועברו את הגבול בהצלחה.
מאיה בז'רנו אוגוסט 2005
