גמלים

"כַּמָּה גְּמַלִּים אַתָּה רוֹצֶה

בִּשְׁבִיל הַבַּת שֶׁלְּךָ?", שׁוֹאֵל אוֹתִי

מוֹכֵר הַתַּכְשִׁיטִים בַּשּׁוּק שֶׁל אַנְטַלְיָה.

וּפִתְאֹם יְתַד הַשָּׁנִים כְּבָר לֹא תְּקוּעָה

בְּשׁוּלֵי יְרִיעוֹת הָאֹהָלִים הַמִּתְנוֹפְפִים

בָּרוּחַ.

כָּכָה זֶה. אַתָּה מוֹלִיד יַלְדָּה לְיַד שְׁאֵרִיּוֹת הַפַּרְדֵּסִים

בְּפֶתַח תִּקְוָה, מְגַדֵּל אוֹתָהּ קָרוֹב לַחַיּוֹת  הַמְפַהֲקוֹת

בַּסָּפָארִי שֶׁל רָמַת גַּן, וְהִנֵּה שְׁטִיחֵי מִדְבָּר נִפְרָשִׂים

מִתַּחַת לְרַגְלֶיהָ.

וַאֲנִי מְקַשֵּׁט בַּחֲרוּזֵי עִנְבָּר אֶת הָאֻכָּפִים

שֶׁחָלְפוּ, פַּעַם, בַּחַמְסִין 

מִנּוּאֵיבָּה

לְרַאס  מוּחַמַד.

אָז, הָיוּ יָמַי

חוֹלוֹת נוֹדְדִים.