מקימים ממשלה

סיכום יום עיון שנושאו: המפה הפוליטית החדשה לאחר הבחירות.

ביום עיון שקיימה 'קרן בית ברל' שנושאו "המפה הפוליטית החדשה בישראל", התקיים דיון רחב ומעמיק בשאלות אידיאולוגיות, פוליטיות ופרסונליות. במושב הראשון, שבו השתתפו אנשי אקדמיה מאוניברסיטאות שונות, נידונו המושגים "ימין" ו"שמאל", מכל מיני נקודות מבט:

·                     האם, בדברנו על "ימין" ו"שמאל", אנו מתכוונים לעמדות מדיניות או לעמדות חברתיות?

·                     האם ההבחנות הברורות-מאוד בין גוש השמאל וגוש הימין, אשר נעשו בעבר, ממשיכות להתקיים?

הדוברים היו תמימי דעים שהשינויים הגלובליים, נפילת ברית-המועצות והעובדה שכיום יש רק מעצמת-על אחת - משפיעים על המפלגות האידיאולוגיות במדינות המערב, וישראל בכללן.

עם זאת, הדוברים עמדו על השוני בהשקפת העולם בין הזרמים והמפלגות.

======================================

המושב השני התמקד בתיאור החברה והפוליטיקה הישראלית, על רקע ההתרחשויות והתהליכים הפוליטיים שהתחוללו כאן מאז הכריז אריק שרון על הקמת "קדימה". הגדרות המצב של הדוברים היו שונות במידה משמעותית זו מזו.

במרחב הדיון עמדה השאלה הבאה: האם כולם רוצים להסתופף במרכז המפה, להיות קפיטליסטים, פשרנים מדיניים שנאבקים בטרור – ובמלים אחרות, ליצור נורמליזציה קיומית שיש בה מרכיבים של מדינות המערב, המבססות את קיומן על כלכלה צומחת, רווחה חברתית, דמוקרטיה שלטונית?

אולם הוצגו גם פנים אחרות: חברה ישראלית משוסעת, שיש בה מיעוט ערבי, מגזר חרדי ומגזר מובדל של דוברי-רוסית; חוסר-שוויון בין נשים וגברים - ופערים בין מרכז ופריפריה, שיוצרים מספר ישויות שונות בתוך טריטוריה מצומצמת.

קשה היה להיות אופטימי לנוכח הדברים שהוצגו:

·                     מדד השחיתות, הקשר בין הון ושלטון ותקשורת.

·                     הקלות הבלתי-נסבלת של קיפוח המגזר הערבי.

·                     הזלזול בשכבות החלשות.

·                     הפערים החברתיים והכלכליים, ההולכים ומעמיקים.

מדברי המתדיינים עולה כי תוצאות הבחירות אינן בבחינת בשוֹרה, בכל הנוגע לנורמות והתנהגות שלטונית. גם אם תהיה הסכמה על האג'נדה החברתית והפתרון המדיני, לא תהיה זו תוכנית אסטרטגית, אלא רק פתרונות פוליטיים של כאן ועכשיו.

=====================================

המושב המסכם, הפוליטי, שיקף את מצב הרוח של המפלגות השונות בעקבות הבחירות. את השינויים הבסיסיים במפה הפוליטית אפשר היה לחוש עוד לפני הבחירות, אולם תוצאות ההצבעה יצרו שיבוש מערכתי כמעט בכל הזירה הפוליטית:

·                     "קדימה" - המפלגה החדשה שקיוותה לשחר חדש, שבו יבחר בה כל אזרח שלישי - לא הצליחה להגיע ל-30 מנדטים.

·                     "העבודה" קיבלה פחות מנדטים מאשר בבחירות הקודמות.

·                     הליכוד נחל תבוסה.

·                     האיחוד הלאומי התאכזב.

·                     מרצ  נתקעה.

·                     היחידים שהפתיעו היו הגמלאים וישראל ביתנו.

משתתפי הפאנל המאוכזבים - ח"כ זבולון אורלב, ח"כ גדעון סער וח"כ זהבה גלאון - נדרשו  לגייס לעזרתם את חוש ההומור, כדי לתאר את המציאות שאליה נדחקו. שלושתם מבינים שנגזר עליהם לשבת באופוזיציה ולשאת תפילה שהממשלה לא תשרוד זמן רב. עם זאת, הם מודעים לעובדה שהקואליציה החדשה - שבמרכזה "קדימה" וה"עבודה" - תוכל להתקיים עם שותפותיה על בסיס קווי-יסוד מוסכמים, המצויים על ציר האמצע שבין ההצהרות לפני הבחירות ובין היכולת לממשן בעקבות הבחירות.

======================================

יום ההתכנסות של הכנס, שנקרא "מרכיבים ממשלה", היה גם יום הדיונים הראשון של צוותי המשא ומתן. עוד בטרם התכנסו הללו, למדנו אנו על הלכי הרוח הציבוריים, על סמך סקר שקיימנו בשיתוף  עם חברת MARKET WATCH. משתתפי הסקר העדיפו קואליציה של "קדימה" + "העבודה" על פני כל אופציה אחרת. נראה בברור שרוב מצביעי "העבודה" מגדירים עצמם כשמאל,  ומצביעי ליברמן, ש"ס והליכוד מגדירים עצמם כימין. ב"קדימה", 50% מן המצביעים מגדירים עצמם כ"מרכז".

שאלות נוספות, שלא התייחסנו אליהן בכנס הפוליטי, הן אלו:

האם "קדימה" תצליח לשרוד כמפלגה יותר מד"ש, מפלגת המרכז או שינוי?

באיזו מידה יצליח עמיר פרץ לבנות מפלגה בעלת תשתית יציבה, שתחזור להיות המפלגה המובילה בישראל?

ולבסוף, האם תם עידן הליכוד?

קרן ברל כצנלסון תמשיך לקיים את השיח הפוליטי בנוגע לשאלות העומדות על סדר-היום – ויחד ננסה לבחון את ההתנהלות הפוליטית.