קשה להאמין, אבל עד לא מכבר כיהנה לימור לבנת כשרת החינוך של ישראל. למה קשה להאמין? גם משום שבארצנו הקטנטונת מתרחשים מדי יום אירועים בהיקף ובעוצמה המתאימים ליבשת שלמה - ולכן נדמה שמים רבים זרמו בירדן מאז חילופי השרים - וגם משום שבן-לילה השתנה לחלוטין הסגנון השורר בלשכת השר/ה.
לימור לבנת. משרדה מלא ריב ומדון |
לימור לבנת הייתה שרה דעתנית וכוחנית - ומשרדה, ומערכת החינוך בכלל, מלאו ריב ומדון. לעומת זאת, השר מאיר שטרית, שניסיונו הציבורי אינו מבוטל כלל וכלל - ואשר גיבש לעצמו השקפה או שתיים גם בנושא המדיניות החינוכית הראויה - נכנס לתפקיד כמעט בקול דממה דקה, ודומה כי המשרד שקט כאילו לא סערו הרוחות ולא ניגרו הדמעות מעולם.
רק משפט פומבי אחד אמר השר החדש, שלא כדרכו, כאילו היה זה הד שמיאן להתפוגג בין כתלי בניין-מחניים היפה בירושלים, מאז ימי השרה הקודמת: הוא קרא לביטולן של שעות התפקיד שמקבלים מורים הממלאים תפקידים שמעבר להוראה בכיתה. זוהי קריאה בלתי-צודקת, על רקע אחריותם הכבדה ועבודתם הרבה של מורים אלה - מה גם ששני השרים כאחד הביעו תמיכה בהעלאת שכר המורים. לזכותו של שטרית יאמר שהוא התנה את מימוש הצעתו בהסכמה מוקדמת בין המשרד לארגוני המורים, בניגוד לסגנון "הצבאי" ששרר במשרד לפני כן.
לפחות יתרון מרכזי אחד אפיין את תקופת כהונתה של השרה לבנת: היא ניחנה באומץ לב ציבורי בולט. מעטים הפוליטיקאים שהיו מעזים להוביל את דוח דברת, או כל מסמך מהפכני אחר, כפי שעשתה זאת לבנת: בין שהדו"ח מוצלח ובין שאינו כזה, אין ספק שהוא שוחט הרבה מאוד פרות קדושות, כגון מספר שעות עבודתם של המורים ושכרם הנמוך.
אם בדוח דברת עסקינן, הרי שבימים אלה - ימי הציפייה לכנסת ולממשלה שאחרי הבחירות - אנו שבים ומעיינים במסמך שהיה, לכאורה, ההישג הגדול ביותר של המשרד בשנים האחרונות. שלושת החוסרים הגדולים של הדוח צריכים להתייצב "כאיש אחד" במרכז שולחנו של שר החינוך הבא, זועקים בריקנותם: חינוך לערכים, שוויון בין עניים לעשירים ומנהיגות חינוכית המבוססת על האישיות ועל ההתנהגות.
במקום כל זאת קיבלנו בדוח תכנית מנהלית-כלכלית בעיקרה, שחיקה גדולה בנושא הערכי (בתואנה המוזרה שאין צורך להתייחס לערכים באופן ישיר, משום שלכל אמירה ישנה ממילא גם משמעות ערכית), פתרונות קלושים לבעיית הפער החברתי והגדרה כלכלית-טכנית בלבד של המחנכים הראויים.
החינוך הערכי קשור גם לתכניות חינוכיות חדשות, אולם הוא יבוא על תיקונו בעיקר כאשר המערכת תשדר מסר יהודי, ציוני והומניסטי על ידי שילוב וקידום אמיתיים ושוויוניים של בני העניים בבתי ספר הטרוגניים לאורך הארץ ולרוחבה וכאשר המחנכים ייבחרו, יוכשרו ויוערכו בעיקר על סמך אישיותם החינוכית. לכן ראוי לדרוש משר\ת החינוך הבאה שי\תראה את עצמו\ה לאורך תקופת הכהונה (הראשונה) כשר\ת השוויון והמנהיגות החינוכית, הדרכים העיקריות לתיקון החינוך והחברה בישראל.
