מדינה בהתהוות

הציונות השפויה - זו החותרת להגשים את הציונות על-ידי חיזוק האופי היהודי של מדינת ישראל, ובו-בזמן לקיים את מהותה הדמוקרטית - מתקשה להתמודד עם אויבי תפישתה מימין ומשמאל גם יחד.

קולם של הפוסט-ציונים, השוללים את המשך הבסיס הציוני, הולך ומתעצם. יש אומרים שבאוניברסיטאות מסוימות, ובפקולטות רבות, עליך לנקוט עמדות פוסט-ציוניות אם ברצונך להיות "IN" - וכי מי שאינו הולך ב"תלם החדש", האנטי-ציוני, מסתכן באובדן הקידום ובקטיעת הקריירה האקדמית שלו.

קולם של הקיצוניים מימין - שבשם רוממות הציונות שוללים את עקרונות הדמוקרטיה ושלטון החוק - אף הוא שולט בימים אלה בכיפה, ומקבל סיוע בלתי-צפוי גם מאלה שעד כה לא העמידו ציוויים דתיים ומיסטיים מול הדמוקרטיה. בשם "שמירה על הציונות", כביכול, הם תורמים בפועל להריסת הדמוקרטיה.

התנהלותם של ראשי המתנחלים סביב פינוי גוש קטיף - שעומדת בימים אלה על סִפה של התפרצות אלימה - עלולה ליצור קרע עמוק, בעל השלכות מרחיקות-לכת. קריסתם של הדמוקרטיה ושלטון החוק לא יתרמו לחיזוק הציונות, אלא להפך. ריבוי האירועים שיסודם בהפרת חוקי המדינה, בשם צווי הדת כביכול,  מגביר ומחזק את קריאתם של הפוסט-ציונים לשכוח מהציונות הזאת ולדאוג אך ורק לחיזוק היסוד הדמוקרטי של המדינה.

בדיוק כפי שקורה בתחום "הדת והמדינה" וביחסים בין דתיים וחילוניים - נקיטת עמדות דתיות קיצוניות, וניסיונות פוליטיים להחיל על הציבור התנהגות הנגזרת מעמדות אלו, רק מרחיקים את הציבור הלא-דתי מן הדת. ככל שנשמעים ביטויים קיצוניים יותר וגדלה ההתלהמות בתחום הדתי, כך גדל המרחק בין רוב הציבור ובין הדת. ולהפך - בכל מקום שנמצא רב, לעתים גם חרדי, המגלה פתיחות ואהבה ונוקט דרכי נועם והידברות, כך מתקרבים עוד לא-דתיים לדת ומכבדים את האדם הדתי.

עם כל הקושי, עוצמתה של מדינת ישראל תלויה במידת השפיות של מנהיגיה הרוחניים באקדמיה, בפוליטיקה ובדת גם יחד. עתידה של המדינה וסיכוייה להתקיים בבטחה תלויים ביכולתה החברתית לפתח קונסנזוס לאומי רחב. מטבע הדברים, הקונסנזוס דורש ויתורים ופשרות מצד כל חלקי החברה הישראלית,  אבל הקיצונים מכל הצדדים פועלים - בחוסר-אחריות לאומי - למניעת האפשרות ליצירתו:

הפוסט-ציוניים מתנגדים נחרצות לשמירה על ייחודה היהודי של המדינה,  ומסרבים להכיר בתקפותה של הציונות בימינו. ואילו הקיצונים בימין מתנגדים לקבלת מרותה של המדינה הדמוקרטית, תוך כדי עידוד סרבנות, אי-ציות, הפרת חוק ואפילו נשיאת שם השואה לשווא ושימוש בוטה ומעוות בסמליה - עד כדי כך שהם מזינים את טענותיהם של עוכרי ישראל כנגדנו. כמו תמיד, שני הצדדים מזינים זה את זה.

הגיע הזמן שהציונות השפויה - שאינה נופלת בכוחה ובהיקפה מהפוסט-ציונות,
מהקיצוניות הלאומית ומהקנאות הדתית גם יחד - תתחיל לפעול ביתר שאת, כדי שאזרחי מדינת ישראל יכבדו את הציונות, את היהדות ואת הדמוקרטיה, כדי "שבכפיפה אחת ידורו". מדינת ישראל היא מדינה בהתהוות, ותהליך הקמתה וביסוסה טרם נסתיים. חיזוק שני היסודות שעליהם היא מושתתת - ציונות ודמוקרטיה - הוא הדרך היחידה להבטחת המשך קיומה בעתיד.